אחד המושגים שנכנסו לחיינו בסערה בשנות התשעים והפכו מאז למילת קסם עבור לא מעט צעירים וצעירות, היא חברת סטארטאפ.
רובנו מכירים את הביטוי הזה, בעיקר דרך התקשורת שנוהגות לדווח ולספר על חברות סטארטאפ קטנות וצעירות בתחום ההייטק שיוצרות מוצרים ייחודים, וחלקן מצליחות לעשות מה שמכונה "אקזיט" ולהימכר לחברות גדולות יותר בסכומי עתק. עסקאות כאלה אשר התרחשו בין חברות סטארטאפ ישראליות לחברות בינלאומיות גדולות, קידמו ומינפו את תעשיית ההייטק הישראלית ולמעשה שמו אותה על המפה העולמית.
עבור מי שמקים חברת סטאראפ, עבור מי שעובד בה ופועל לקדם אותה, מדובר בהרבה יותר מאשר מילת קסם ומדובר בעבודה לא קלה ובדרך לא קצרה, עד שמגיעים, אם בכלל לאקזיט המיוחל. הרבה מאוד חברות נסגרות בדרך, הרבה מאוד חברות מוצאות את עצמן ללא משאבים ונאלצות לחשב מסלול מחדש, יש גם חברות שאכן נמכרות לחברות גדולות יותר, אך לא בעסקאות ענק ולא בעסקאות מתוקשרות או אלה שזוכות לכותרות גדולות בעיתונים.
לפני שנסביר לעומק מה זו חברת סטארטאפ, חשוב להבהיר, יזמות מבוססת הרבה מאוד על חברות מסוג זה. מאחר ויזמים צעירים, אין להם תמיד את היכולת הכלכלית הנדרשת לבצע את כל התהליכים שחברות גדולות יכולות לבצע על מנת להפיק מוצרים ושירותים. לכן, יזמות במובן הטהור של המילה, מבוססת לא פעם על סטארטאפים צעירים וקטנים.
חברת סטארטאפ היא למעשה חברה קטנה, שממומנת על ידי גורמים פרטיים, על ידי משקיעים, חממות טכנולוגיות, קרנות סיכון, מתוך כוונה למשוך חברות גדולות להשקיע או לרכוש את החברה.
בשלב הראשוני החברה מגייסת עובדים, מפתחת מוצרים ושירותים על פי הרעיון שלשמו מוקמת החברה ומשווקת אותם.
בשלב זה, המטרה של החברה הוא כפול, הוא להגיע לכדי מצב שהיא תתייצב ותוכל להנפיק את עצמה בבורסה ואז היא תחדל להיות חברת סטארטאפ, או להימכר לחברה גדולה יותר ובכך לסיים את דרכה כחברה עצמאית. במקרים מסוימים, החברה יכולה לייצר מוצרים ושירותים, לשווק אותם ולהפוך להיות חברה רווחית, גם בלי להיות מונפקת או להימכר לחברה אחרת.
